
| שלושה ימים בחוף אמאלפי
מדריך למטייל בדרום
איטליה
אמאלפי. אני עוטה על עצמי חולצה קצרה ומכנסיים קלים ויוצא אל החוף. רוח קלילה מאדוות את פני המים הכחולים הצלולים. החוף זרוע בחלוקי נחל ופועל שחום משיזוף מסדר בחוף את כסאות הנוח והשמשיות. אני ניגש לבית הקפה הסמוך ויושב על כוס קפוצ'ינו, איטלקי אמיתי, לא חם מדי ולא קר מדי, בדיוק כמו שקפוצ'ינו צריך להיות. כאן אין מקינאטה, מקיאטו ושמות איטלקיים אחרים שמקומם הרחק הרחק מבית הקפה הזה, במדרכות ניו יורק ותל אביב. ראשוני התיירים מתחילים להתקבץ בחוף. אמריקאים וגרמנים בעיקר. אין כאן ישראלים. אלה בוחרים את טוסקנה דווקא ואני שב ותוהה וחוזר ומתפלא איך זה שהמקום המדהים הזה אינו מוכר כלל לישראלים. אמור לישראלי איטליה והוא יאמר לך טוסקנה. התיירים המנוסים בינינו גם יוסיפו אולי את אגם גרדה ואת סירמיונה. דרום איטליה "יוק". קרוב לוודאי שהכביש המוליך לאורך חופה של אמאלפי ונמשך עד סורנטו מצד אחד ועד סלרנו מצידו השני, הוא אחד מן הכבישים היפים ביותר בעולם. דומה גם שמדי שנה הוא נהייה צר יותר, צפוף יותר וירוק יותר ומעל לכל, יפה יותר.
מי שלא ראה לימון של חוף אמאלפי לא ראה לימון מימיו. יש ביניהם המגיעים למחצית גודלו של כדור רגל והם גדלים בכל מקום ונמכרים בכל פינה. עושים אתם הכול – רטבים למאכלים, לימונים כבושים, ריבות לימונים, כלי קרמיקה בעיטורי לימון, נורות, פמוטים, סבונים ועוד אך, גולת הכותרת היא הלימונצ'לו. אותו ליקר צהוב עשיר בעל ניחוח לימוני וכמות גדולה של אלכוהול.
אם דגים ופירות ים נמנים על המאכלים האהובים עליכם, אין לכם מה לחפש כאן. כאן אוכלים דגים – אנטיפסטי די מרה (אנטיפסטי מן הים, עם פירות ים), אנשובי כבושים, מורים ברוטב עגבניות פיקנטי או ביין ולימון, פסטות ברוטבי עגבניות, לימון ופירות ים, ריזוטו נרו די ספיה (אורז עם דיו דיונונים שחור), טלייאטלה ולינגוויני ברוטבי עגבניות חריפים, מרקי דגים ועוד.
המסעדות הזולות יותר, אך טובות לא פחות (ובכלל, אין כאן מסעדות גרועות) נמצאות בעיירות הקטנות, וכאלה יש מאות. בכולן הפסטה טרייה, פירות הים נשלו מן הים הקרוב לפני שעות ספורות, השרות מקצועי ואדיב. כאן גם לא מטרידים אתכם בשאלות אם הכול בסדר ואם האוכל טעים. כאן יודעים שהאוכל מצוין.
אם הפרוטה מצויה בכיסכם, התחילו את הטיול ברומא. שכרו רכב (רצוי לעשות זאת מן הארץ) ורדו באוטוסטרדת השמש (A1) עד סלרנו, בקצהו הדרומי של מפרץ אמאלפי. ארבע שעות נסיעה לערך ואתם בעולם אחר. ביציאה מהאוטוסטרדה בחרו את הדרך המוליכה אל Costiera Amalfitana (היא מצוינת בשלטים חומים, לצד שלטי הדרך הראשיים. משמאלכם תוכלו להעיף מבט אל נמל סלרנו אך כעת, עזבו את העיר. נחזור אליה בהמשך. התחילו בנסיעה צפונה. בתוך דקות הנוף משתנה, הים מכחיל לנגד עיניכם, ההרים מוריקים, הכביש הולך וצר והנסיעה איטית למדי. היזהרו מהאופנועים הנמצאים כאן במאות. קילומטרים ספורים ואתם בוויטרי סור מרה (Vietry sur Mare). אם השעה מוקדמת עדיין, רדו לכיוון החוף ואם התמזל מזלכם אולי גם תמצאו חנייה במפרץ בשעת צהריים, כדאי שתסעדו במסעדת Vera Cucina בצידו השמאלי של מגרש החנייה במעלה מספר מדרגות.
כעת אחרי קפה אמיתי וכוסית לימונצ'לו קפוא, אתם מוכנים לדרך. המשיכו בדרככם מערבה לאורך החוף ועברו את צ'טרה (Cetara). אל תיכנסו לכאן עדיין, נשאיר זאת לימים הבאים. המשיכו מערבה. 20 קילומטרים מסלרנו נמצאת מאיורי (Maiori) ובקרבת מקום אליה אמאלפי. נכון, השם אמאלפי מפתה יותר אך, קרוב לוודאי שגם אם תמצאו בה מלון, חנייה לא תהייה לכם. בחרו אם כן במאיורי או במינורי הסמוכה אליה. מצאו לכם מלון ויש עשרות מהם בסביבה. אם אתם בשיא העונה הזמינו מקום מראש (תוכלו לעשות זאת באמצעות האתר Venere.com), החנו את המכונית, עברו לבגדים קלים יותר וצאו לתור את הסביבה. אם מוקדם עדיין, השמש שוקעת כאן ב-9 בערך, תוכלו לסיים בטיול קצר לאחת מן העיירות הסמוכות או בעיר עצמה. נוחו מעט וצאו לארוחת ערב. הניחו את מדריך התיירים בצד ותנו לעיניכם ולאפכם להחליט עבורכם היכן לאכול. את מטבחיה האמיתיים של איטליה לא תמצאו דווקא במסעדות היוקרה אלא במסעדות הביתיות. הקדישו לארוחה שעתיים לפחות וחזרו לשנת לילה מרגיעה, יש לכם עוד הרבה מה לראות ולעשות בימים הקרובים.
|