אתרע מזלי ואני נזקק לאחרונה לסוגי בשר שונים במסגרת דיאטה חדשה שאני עושה. אני צורך פסטרמות – מבקר, מהודו ומעוף, בשרים מעושנים מסוגים שונים, נקניקיות, שניצלים ובשרים קפואים, כמו חזה עוף, קבב, שישליקים, שווארמות, סטייק עיין ועוד.

בכל יום אני חוזר ותוהה מדוע לקחתי על עצמי את הצרה הזאת. כשאני נובר במקרר הבשר בסופרמרקט או במחלקת הנקניקים שם, אני מרגיש דחייה, ממש דחייה מהבשרים המוצגים שם.

בשרים ספוגים במים, מרוככים, צבועים בצבע מאכל, עמוסים בניטריטים אשר הטעם ביניהם לבין אלה שהם אמורים להיות ואשר כמוהם ניתן לקנות בארצות ניכר, הוא כרחוק מזרח ממערב, כפי שנהוג לומר.

מה זה, למה מגיע לנו בשרים כאלה, האם באמת מגיע לנו שתייחסו אלינו כאל עם אוכל כל שאינו מסוגל לזהות מתי הוא אוכל את הדבר האמיתי ומתי עובדים עליו?

יש אמנם בארץ גם נקניקים ובשרים אחרים טעימים ומעולים ותתפלאו, גם הם תוצרת הארץ אך הם אינם כשרים וכתוצאה מכך, או בלי שום קשר לכך, הם גם זולים יותר בדרך כלל.

קשה לי להאמין שדווקא ההכרח במוצרים כשרים הוא שמביא את רמתם של הבשרים המעובדים שנמכרים לנו לתחתית המדרגה.

תאמרו בוודאי, "אבל רוב הציבור נהנה מזה" ולכך אמנם אין לי תשובה.

אני מצר רק על עצמי ועל אחרים רבים כמוני שטעמו אי פעם בימיהם נקניקייה בחו"ל ויודעים שכאן מדובר במוצר שהדבר היחיד הדומה בו לנקניקייה הוא שמו והחרדל שמונח עליו.

ומה על פסטרמות, בשרים מעושנים ונקניקים (ולצורך ההשוואה אני מדבר על כאלה שאינם עשויים מבשר חזיר). מה למוצרים המלוחים והדלוחים האלה שנמכרים לנו בסופרמרקטים ולבשרים מעושנים שאפשר למצוא בכל חנות מכולת עלובה, כמעט בכל מקום בעולם? האם יש כאן באמת איזשהו בעלים של מפעל לייצור מוצרי בשר כאלה שטעם אי פעם מוצרים זהים בחו"ל ועדיין גאה במוצרים שלו? אני תמה על כך.

אני אוכל את הדברים האלה מטעמי בריאות ומבטיח לעצמי מדי יום שעוד שלושה שבועות הם לא יגיעו אל פי מעולם, ברגע שהרשות לבחור תהייה שוב בידיי. אך מה אתכם? מדוע אתם ממשיכים לצרוך אותם ולעודד את אותם יצרנים להמשיך בייצור "בדיחות" הבשר האלה?

בחזרה לדף הבית