סיציליה - שוק ווצ'ריה בפאלרמו

לכל הכתבות

בסיציליה, אהבתי בעיקר את השווקים. וחיזוק לאהבתי, קיבלתי שוב לאחרונה כשקראתי את ספרו של פיטר רוב "חצות בסיציליה" בהוצאת "כנרת, זמורה, דביר בע"מ" שהחזיר לאפי ולעיני חלק מהתחושות שחוויתי בביקוריי בשווקים הסיציליאנים אשר, מי יודע אם אשוב ואחוש אי פעם בעתיד. ג'אקומו.


כאשר נכנסתי אל הווצ'ריה מסימטה צרה ועקלקלה, כאילו עברתי מאחורי הקלעים אל מרכז הבמה באמצע ההצגה. שמש הצהרים היכתה אנכית על המקום הזעיר ובעלי הבאסטות מתחו מעליהן גגוני ברזנט חומים. הכיכרונת של שוק הווצ'ריה הייתה כה קטנה ועמוקה עד שמצד אחד היה עליך לטפס במדרגות אבן כדי לצאת ממנה, וכאשר הסוככים היו פרושים מכל הצדדים נתכסו השמים לגמרי ובתווך היו כולם כבתוך אוהל קרקס. השמש המכה על הברזנט האדום מילאה את המקום באור חמים לא ממוקד, והברזנט לכד והגביר את ריחות המזון שנערם בערימות תצוגה תלולות. כאן הייתה הקיבה של פאלרמו, אבל גם הלב. המרכז החזותי של תיאטרון הפנים-חוץ הסגור, הבוהק והכמעט קלסטרופובי הזה היה הדג הגדול. על השולחן היו מונחים העין השחוקה וקשת הזנב של דג חרב שגופו כבר נפרס ברובו ונתחים גדולים של טונה אדומה כדם.


דג החרב והטונה היו מוקפים דגים רבים קטנים יותר, מאקרל-פסים וסרדינים שמנמנים, ודגי דיו ותמנונים ורכיכות שחורות. לא זכור לי אם ראיתי סרטנים. אבל אני זוכר איך האור האדמדם המפוזר של השוק הגביר את האדום השקוף של בשר הדגים הגדולים ואת נצנוצי הכסף של קשקשי הדגים הקטנים. גם הבשר היה אדום בהיר, אדום מן הרגיל באור החם והמוכהה. העין עברה במהירות רבה יותר על פני ראשי-טלאים פשוטי עור, עם עיניהם השחורות העמוקות שמבטן עגמומי. היו שם סלילים של מעיים בצבעי פנינים. היה שם בשר סוסים ובקר וחזירים ועגלים וטלאים וכבשים ים תיכוניים רזים. היו שם עופות צהובים תלויים ברגליהם הצהבהבות, כרבולותיהם האדומות מידלדלות, וסוללות של ביצים. הפירות והירקות היו יבול קיץ בצבעים רוויים אור שמש. חצילים בסגול ושחור, קישואים קטנים בירוק כהה ובהיר, פלפלים צהובים ואדומים, ארגזים של עגבניות סן מרצאנו סגלגלות, פרי צבר בעל עוקצים שאדמומיות פושטת בהם, ענבים שחורים, סגולים, ירוקים ולבנים, מלוני דבש צהובים ארוכים, מלונים עגולים מחורצי קליפה, פלחי אבטיח באדום, לבן וירוק עם גרעינים שחורים גדולים, אפרסקים צהובים ותאנים סגולות ותאנים ירוקות ומשמשים קטנים מנומשים. הפירות היו מוקפים זלזלי עלים.


נראה כי היה עדיין מוקדם מדי לתפוזים. אבל היו שם לימונים. אולי היה ביום ההוא רק סוג אחד של תאנים. והיו שם לחם וגבינות ושקים של פולי חימצה, ועדשים, שעועית לבנה ואגוזים, שורות של בקבוקי שמן ועגבניות משומרות, ופחים גדולים, פתוחים, של אנשובי במלח וטונה בשמן, גושים של ביצי טונה מיובשות, והיו חנויות יין ובתי קפה קטנים.


מזון שמן מן הצפון, קותלי חזיר ונקניק סלאמי, סוגים של פרמזן וגורגונזולה, היה קשה למצוא שם. האודורי, התבלינים נותני הריח היו בסמטה משיקה לכיכר, השתוללות של תימין ושל אורגנו ושל מיורן ורוזמרין באגדים מאובקים מתייבשים, שיחי פלפל צ'ילי עקורים משורשיהם כשעליהם עדיין ירוקים והפרי דשן, פלפלים גדולים יותר מיובשים לצבע אדום בוהק תלויים כחבלי קרניים נגד עין הרע, מקלעות של ראשי שום, לבנים כנייר עם גווני סגול, בוץ יבש נאחז בשיער שורשיהם, חביונות עם זיתים שחורים וירוקים גדולים וקטנים במי מלח ובשמן, חריפים ולא.


בתמונה: שוק ווציריה, כפי שצוייר על ידי האמן הסיציליאני רנטו גוטוזו (Renato Guttuso)

כל הזכויות שמורות @ 2018

0