השומר במטבח האיטלקי
לכל הכתבות
תייר ישראלי המבקר בשווקים באיטליה עשוי לתהות על הכמויות העצומות של שומר (הניקרא finocchio באיטלקית) וארטישוק (Carciofo) המוצגות למכירה. שני הירקות הנפוצים בשימוש האלה, במטבח האיטלקי, נמכרים בצורתם הטבעית כלומר, עם העלים במלוא אורכם.
השומר, המשתייך לקבוצת הירקות שבין חבריה נמנים השמיר, הקוריאנדר (כוסברה), הכמון והקימל מצטיין בטעם האניס העדין ויש הנוטים להחליפו בטעות בצמח האניס.
צורת השומר היא כפקעת וממנה צומחים גבעולים עבים כדוגמת גבעולי סלרי עם עלים דקים בצורת עלי שמיר. עם הבשלתו של השומר נוצרים בו זרעונים קטנים המשמשים בעיקר לתיבול מאכלים שונים.
השומר צומח בעיקר לאורך חופי הים התיכון ובמקרים רבים הוא צומח באופן טבעי לאורך חופי הים וגדות הנהרות. השומר מוכר כבר מתקופות קדומות ותורבת על ידי הרומאים בגלל הארומה הטבעית שלו ומרקמו העסיסי והבשרני וצבאות הרומאים ששלטו בחלקים נרחבים של העולם העתיק הביאו אתם את השומר ותרמו להרחבת גידולו במקומות שונים שהיו בשליטתם.
התכונות הרפואיות בהן מצטיין השומר וריחו המיוחד הביאו למחשבה שהוא עוזר בגירוש שדים ועין רעה ובבתים רבים נהוג היה לתלותו על מפתן הבית.
השומר מצטיין בצורתו המיוחדת המזכירה מעט בצל יבש עם גבעולים באורך של יותר ממטר אחד שצבעם ירוק בהיר, פרחיו צהובים והוא פורח בעיקר בחודשים יולי ואוגוסט.
בין תכונותיו הרפואיות של השומר נמנות שיכוך כאבים מניעת דלקות, מניעת עוויתות, שיכוך גזים, סיוע לעיכול והורדת חום ופעולתו של שמן השומר המופק מזרעוניו ונקרא טרפנויד אנתול מונע התכווצויות ועוויתות של השרירים החלקים כמו שרירי המעיים.
