לבשל בטוסקנה | אתר האוכל של ג'אקומו

לבשל בטוסקנה

לכל הכתבות

אכלנו, סעדנו ונהנינו במקומות רבים באיטליה - מבארי שבדרום המגף ועד לקורטינה בצפון מזרח או ואל ד'אוסטה בצפון מערב. כמעט בכל המקומות, נהנינו הנאה מרובה.


באיטליה, בניגוד למקומות רבים אחרים בהם אנו מבקרים לעיתים, איננו נוהגים להסתמך על המלצות של אחרים או על הכתוב במדריכי תיירים. אנחנו נוהגים לבחור מסעדות לפי ריחוקן ממרכז העיר ומעדיפים תמיד מסעדות כפריות פשוטות על מסעדות יוקרה ידועות.


הפעם, לאחר שבוע בטוסקנה, אני מאוכזב. זו הפעם הראשונה שהרגשנו כתיירים, בחנויות, בערים היפהפיות ובעיקר במסעדות - הכול תיירותי, הכול ארוז בצורה יפהפיה והכול יקר (יחסית, כמובן). זו הפעם הראשונה שאנחנו באיטליה, אחרי כמה עשרות פעמים שאף ארוחה לא "עשתה לי את זה". נכון, אכלנו כמה מאכלים מצוינים, טעמנו פסטות מיוחדות אבל, בסופו של דבר, מבחינה קולינרית זו הייתה אכזבה.
השוואה פשוטה עם ארוחות דומות שאכלנו באומבריה, למשל, שכנתה הדרומית של טוסקנה, מעלה בפי ניחוחות וטעמים שלא זכינו הפעם ליהנות מהם.


וכך, כשרצינו ליהנות מארוחה איטלקית אותנטית, החלטנו לבשלה במו ידינו.
באיזור שבו התגוררנו, יש שוק פתוח נודד אשר מתמקם בכל יום בעיירה אחרת ואליו שמנו את פעמינו. 8 דוכנים מהם 4 המוכרים כל מיני פריטי לבוש פשוטים, דוכן אחד של בשר ועוף, דוכן אחר של ירקות ופירות, דוכן נקניקים וגבינות ודוכן דגים ופירות ים.


פתחנו בצרור בזיליקום ריחני, המשכנו בפרחי קישואים ובעגבניות תמר נפלאות, קנינו שום ושקית מלאה בצדפות (מולים), קנינו גבינת פקורינו ו-2 כדורי מוצרלה טרייה. בחנות מכולת סמוכה (אלימנטרי, כך היא נקראת באיטלקית) קנינו לחם צ'אבטה (מה שנקרא אצלנו ג'בטה), בקבוק שמן זית (ב-4 אירו), צנצנת אנשובי ויין לבן ושקית אחת של קמח.


כשכל המצרכים בידינו חזרנו לביתנו רק כדי לגלות ששכחנו לקנות פסטה. קרוב לוודאי שנתגבר על הבעייה.
זו עומדת להיות סעודת מלכים שתכלול ברוסקטה עם עגבניות טריות, פרחי קישואים ממולאים ומטוגנים, פסטה (שנכין במו ידינו) ברוטב עגבניות ובזיליקום ומולים ברוטב יין לבן ועגבניות. ועל כך, בטור הבא.

להזכירכם, אנחנו בטוסקנה באיזור Gambassi Terme הסמוך לסן ג'מיניאנו ואנו עומדים להכין לעצמנו ארוחה ממבחר המצרכים שקנינו אך הבוקר בשוק הפתוח ב-Montaione.


אנחנו עומדים להכין ארוחה איטלקית טיפוסית והמצרכים שקנינו לצורך כך הם בצרור בזיליקום ריחני, בפרחי קישואים ועגבניות תמר נפלאות, שום ושקית מלאה בצדפות (מולים), גבינת פקורינו ו-2 כדורי מוצרלה טרייה. בנוסף, קנינו גם לחם צ'אבטה, בקבוק שמן זית, צנצנת אנשובי ויין לבן ושקית אחת של קמח.
 
נתחיל בברוסקטה. אותן פרוסות לחם קלויות שנהוג לאכול בתחילת ארוחה קלאסית. פרסנו את הלחם לפרוסות וחרכנו אותן על האש בכיריים (אגב השם ברוסקטה בא מן הפועל Bruschare שפירושו לחרוך). חתכנו את העגבניות לקוביות קטנות, ריסקנו 3 שיני שום וקצצנו צרור קטן של עלי בזיליקום. המלחנו וערבבנו את הכל היטב עם שמן זית, שמנו מנה נדיבה של עגבניות על כל פרוסת לחם חרוכה ושפכנו מעל, בנדיבות, שמן זית.
 
המשכנו בפרחי קישואים. הפרדנו בעדינות את עלי הגביע של כל פרח ותחבנו פנימה "אצבע" של גבינת מוצרלה טרייה. הוספנו פנימה גם חתיכת אנשובי קטנה וסגרנו את הפרחים. הכנו בלילה מקמח, מלח ובירה, טבלנו בה את הפרחים וטיגנו בשמן זית.

כעת הגענו לשלב הפסטה ומסתבר שדווקא פסטה שכחנו לקנות. ומה עושים? מכינים לבד. לקחנו 2 כוסות קמח (הקמח שהיה לנו היה קמח מלא והשתמשנו בו, כמובן), הוספנו 2 ביצים ומעט מלח. לשנו בצק והנחנו אותו "לנוח" במשך כחצי שעה. רידדנו את הבק בעזרת בקבוק עד שהתקבל עלה דק ובסכין חתכנו רצועות פסטה בצורת פפרדלה. לרוטב קצצנו עגבניות טריות וטיגנו אותן במחבת עם שום ושמן זית, אחרי כ-10 דקות הורדנו מהאש, הוספנו מלח, מעט פלפל צ'ילי גרוס וכמות לא קטנה של עלי בזיליקום קצוצים.


בישלנו את הפסטה אל-דנטה, העברנו לקערה, הוספנו את הרוטב, ערבבנו היטב ולשולחן.


כעת, ניגשנו למנה העיקרית, צדפות (מולים) ברוטב יין לבן עם רוטב עשיר. שטפנו היטב את הצדפות. שמנו בסיר גדול כמות נדיבה של שמן זית, הוספנו 4 שינוי שום ו-4 פלפלוני צ'ילי. קצצנו 3 עגבניות והוספנו גם אותן לסיר. בישלנו במשך 8 דקות. כעת, הוספנו בקבוק שלם של יין לבן חצי יבש. בישלנו עד שכמות היין הצטמצמה בשליש והוספנו לסיר את הצדפות. בישלנו כ-5 דקות עד שכל הצדפות נפתחו והגשנו לשולחן בעודן מהבילות. עם לחם טרי שטבלנו ברוטב העשיר.
 
הארוחה לוותה ביין לבן דווקא והסתיימה בכוסית גראפה איכותית ובפרוסות גבינת פקורינו מדהימה.

כל הזכויות שמורות @ 2018

0