סיציליה

סיציליה, היו כמה שאמרו לנו, "היא גן עדן. זוהי איטליה האמתית, שם תמצאו את תמציתה של הארץ המופלאה הזאת". אחרים, לעומת זאת המליצו לנו לבקר בעזה, "שם לפחות יותר מודרני", כך אמרו.
בכתבות הבאות בסדרה אנסה לתאר מעט את התרשמותי, שחלקה מתבסס על דברי הראשונים וחלקה הגדול יותר על דבריהם של אלה האחרונים.

אם אתם אוהבים את איטליה המיוחדת עם הכפרים הקטנים לאורך חופי הים, עם מעגני סירות הדייגים, הבתים המיושנים והצבעוניים, המסעדות הפזורות בדרכים הצדדיות, הטרטוריות הקטנות והביתיות על אם הדרך, היערות, השווקים הנודדים והמטבח המגוון ששונה בכל אחד מ-20 אזוריה של המדינה המופלאה הזאת, כדאי שתמשיכו לנסוע לאיטליה ולאו דווקא לסיציליה.

נכון, לסיציליה יש היסטוריה והרבה היסטוריה שלטו בה כמעט כל העמים השוכנים לחופי הים התיכון המקיף אותה ורובם גם השאירו את חותמם בה בבניינים מפוארים, בעתיקות, ברובעי מגורים מוזנחים ובבתים מטים לפול.

אם קתדרלות הן כוס התה שלכם, תוכלו למצוא כאלה, ואפילו מפוארות ביותר במרבית הערים הגדולות כמו קטניה, פלרמו, סירקוזה ועוד. אם אתם מחפשים עתיקות, או הרי געש, זה המקום עבורכם ואם אתם אוהבים שווקים תוססים וססגוניים ואת כל פירות הים שניתן רק להעלות על הדעת, תוכלו לבלות שעות רבות בשווקים התוססים שבסמטאות המוזנחות בערים הגדולות. ואם, במקרה,  נערות ונשים יפות הן הדבר שאותו אתם מעדיפים, כאלה תמצאו כאן בשפע. רובן כהות מעט שיערן שופע ועיניהן בוהקות. ממש תאווה לעיניים.

אבל, אם אתם אוהבים את איטליה, אהבה חושנית כמו שאני אוהב אותה, את ערי הגבעה האומברייניות והטוסקניות, את הכפרים הקטנים לחופי הים במפרץ אמאלפי, באזור ליגוריה וגנואה או את חופי הנופש ברימיני (Rimini) ופסקרה (Pescara) אינכם נמצאים במקום הנכון. למרבית הפליאה אותם כפרים קטנים וכפרי דייגים שכה ציפיתי למצוא בסיציליה ומסעדות הדגים לאורך החופים המצטיינות במאכלים מן המטבח הסיציליאני האותנטי ממש אינם בנמצא, לפחות במקומות בהם היינו והיו כאלה לא מעט.

בסיציליה לא מצאנו כפרים (וייתכן שלא חיפשנו מספיק) ששווה היה לעצור ולבקר בהם ולהסתובב בסמטאותיהם. ומה עם טאורמינה, ישאלו אוהבי סיציליה, נכון טאורמינה (Taormina) נפלאה, וגם סירקוזה (Siracusa) מעניינת ומיוחדת. אפשר גם ליהנות מהעיירה הקלאסית מונריאלה (Monreale) ומעיירת חוף טיפוסית איטלקית כמו מנדולה (Mandole) שבקרבת פלרמו. לו היו בסיציליה עוד כמה וכמה מקומות כאלה היינו מסתפקים בכך אנחנו, לצערינו, לא מצאנו. נסענו מאות קילומטרים, לעיתים בכבישים צדדיים ולעיתים בכבישים מהירים (ונמנענו מכבישי אגרה) נכנסתנו לכפרים קטנים ולעיירות גדולות יותר ולא מצאנו אפילו מקום אחד בדרך בו אפשר היה לעצור ולאכול ארוחה ראויה.

המדריך שבידי המליץ בחום על עיר הקרמיקה קלטג'ירונה (Caltagirone). מאה וששים ק"מ נסענו אליה לראות את "העיר המיוחדת הזאת", כך הבטיח המדריך. הגענו, ראינו את מדרגות הקרמיקה המרשימות, הסתובבנו מעט בסמטאות עם חנויות הקרמיקה (שבחלקן לא הרשו לנו אפילו לצלם – דבר נדיר באיטליה) וחזרנו על עקבותיה בתחושה של בזבוז יום. נסו פעם לנסוע לוייטרי סול מרה (Vietri sul Mare) שבמפרץ אמאלפי ותראו כיצד עיר של קרמיקה יכולה להיראות.

בקיצור, איטליה משאירה לנו בכל פעם שאנחנו מבקרים בה, והיינו בה כבר עשרות פעמים, תחושה של עוד. סיציליה השאירה לנו טעם של מספיק. אנחנו נמשיך כמו שהיה עד עכשיו, להסתפק באיטליה, ביבשת.

על אודות נסיעות, אוכל ושווקים בכתבות הבאות: