סיציליה - נסיעות ונהיגה | אתר האוכל של ג'אקומו
top of page

סיציליה - נסיעות ונהיגה

לכל הכתבות

נהיגה בסיציליה היא אחד מן הסיוטים הגדולים שחוויתי בחיי ואם אינכם מצוידים במכשיר ג'י.פי.אס. כדאי שתשכרו כזה, בלעדיו תתקשו להסתדר. אבל, שימו לב, המכשיר שלי המצויד במערכת מפות אירופה Europe WEU 07.2031 המשווקת על ידי חברת Mio, נוטה להסתבך באיטליה. הוא אינו מתחשב כלל ברוחב המכונית, ולמרות ששכרנו רכב קטן מצאנו את עצמנו יותר מפעם אחת נכנסים לסמטאות שפשוט לא ניתן היה לעבור בהן. אגב, חברות ההשכרה מאפשרות גם לשכור מכשירים משלהם.


במסינה (Mesinna), למשל, שאליה הגענו מקטניה (Catania) בדרכנו לפלרמו (Palermo), הסתבכנו במשך כשעה בהתאם להנחיות המכשיר עד שהחלטנו לכבות אותו ולהסתמך על עצות העוברים והשבים. למרות שהוא הוגדר כראוי אף פעם לא ידענו אם אפשר באמת לסמוך עליו. דבר דומה כבר קרה לנו בעבר בנאפולי ובסורנטו שבדרומה של המדינה.


מספרן של תחנות הדלק סביר למדי אבל לנוסע הרעב, רשת חנויות ה-AutoGrill אינה מספקת תשובה מתאימה אם אתם רוצים לאכול דבר מה שאינו סנדביץ (טעים ביותר, אני חייב לציין). וכך אם אתם נוסעים בנסיעה שאורכת כשלוש שעות ויצאתם לדרך בשעה אחת עשרה בבוקר, קרוב לוודאי שכאשר תגיעו למחוז חפצכם כבר יהיו המסעדות סגורות ויהיה עליכם להמתין כמה וכמה שעות עד לפתיחתן בערב הסיכוי שתמצאו בדרך מסעדה קטן למדי.


אם אתם מעדיפים להגיע מקטניה לפלרמו או בכיוון ההפוך, כדאי שתמנעו מהדרך העוברת במסינה ובצד המזרחי והצפוני של האי ותבחרו בכביש החוצה את סיציליה לרוחב, כביש A19. זהו כביש שאורכו כ-170 ק"מ וחלקו הגדול בן ארבעה מסלולים (שניים לכל כיוון). הכביש, כמעט לכל אורכו מוגבה מן הקרקע במעין מערכת גשרים מדהימה והוא נוח לנהיגה ומשעמם. כמעט 170 ק"מ של לא כלום. נכון הכול ירוק מסביב והגבעות מדהימות אבל היכן מסתתרים כל אותם 5 מילוני תושבי סיציליה, בוודאי שלא לאורכו של כביש A19. מיעוט השטחים המעובדים ממש מדהים והנוף נטול היישובים עד קצה האופק ממש מפתיע. רק כשמתקרבים לקטניה מתחילים לצוץ לפתע פרדסים – בהם מגדלים את תפוזי הדם שבהם מצטיינת סיציליה ואת לימוני הענק כמו באזור מפרץ אמאלפי.

בשעות הערב (בין 5 ל-7) אני ממליץ בכל לב להימנע מנסיעה בערים. תמצאו את עצמכם תקועים בפקקים אינסופיים של מאות ואלפי מכוניות וביניהם עשרות אופנועים המנצלים כל רווח פנוי כדי לעבור בו. ממש סיוט. לא פלא שמרבית המכוניות "דפוקות" או שרוטות בדלתותיהן, כמעט כל נסיעה שעוברת ללא שפשוף במישהו או במשהו היא בגדר נס.


מחיר הדלק דומה למחיר בארץ ואפילו מעט יקר יותר ובמרבית התחנות ניתן גם לרכוש דלק בשרות עצמי ובכמה סנטים פחות.


גם כאן, כמו ברוב אזוריה של איטליה, הפס הלבן והרמזור הם המלצה בלבד - כמה מתחשבים בהם וכמה נוהגים ככל העולה על רוחם, וראיתי גם מכוניות משטרה ש"צפצפו" על רמזורים. למרות כל מה שידוע לכם על הנהגים באיטליה, הנהגים כאן הרבה פחות "משוגעים" ומספרם של הנהגים האיטיים גדול הרבה יותר מזה של אלה המתפרעים בכביש. במקרים רבים, אתה נתקע אחרי איזשהו פיאט קטן שנהוג עלי ידי אדם מבוגר או אישה שזמנם בידם ואם אתה מקפיד שלא לעבור אותם בגלל הפס הלבן שבמרכזו של הכביש, אתה עלול למצוא את עצמך "תקוע" אחרי מישהו במשך זמן ארוך למדי.


ועוד לא דיברנו על חנייה. חנייה זוהי מילה כמעט גסה בסיציליה. פשוט אין חנייה. כאן חונים בחנייה כפולה ומשולשת ואתם עלולים, אם במקרה מצאתם מקום חנייה סביר, למצוא את עצמכם סגורים בשתי מכוניות שחונות במקביל אליכם. אבל, אל חשש, צפצוף קטן בצפצפת המכונית והנהגים יופיע כבמטה קסמים. סקוזי, פרגו חיוך נעים והכל נסלח. אתם הרי לא ממש ממהרים. נסיעה טובה.

bottom of page